שיקום המערכת הווקאלית לאחר טראומה

שרת תקופה ארוכה מאוד בלי לדעת איך ? לחצת בגרון ואימצת טכניקות שגויות ? אתה צרוד ועייף ושר בצליל מקוטע ? כאן תקרא על הצעדים בדרך לשיקום ולהתחלה רעננה.

במסלול החיפוש שלנו, ובמהלך הנסיונות התמידיים לקידום היכולות הקוליות, קורה לפעמים שאנו בוחרים בחירות שגויות, ומפעילים שיקול דעת מוטעה. למרבה הצער, כיוון שאנחנו בשר ודם ואיננו רובוטים, יש לטעויות שלנו תוצאות עגומות ולעתים מחיר כבד. דפוסי פעולה שגויים שאנו כופים על המערכת הקולית שלנו, עלולים להביא את מיתרי הקול למצב של טראומה ומצוקה, שבכדי להחלים ממנו, יש צורך בנקיטת צעדים משקמים, ולעתים טיפול רפואי כירורגי.

מקרים שונים יכולים להביא למצוקה / טראומה אצל זמרים או אצל אנשי מקצוע המשתמשים בדיבור ככלי עבודה :

א. אימוץ של טכניקה שגויה, המפעילה לחץ על המיתרים והגרון :

קורה שמדריך לא מנוסה מתווה לנו טכניקה שאיננה מתאימה לנו, או שאנו איננו מפרשים נכון התוויה שניסה המורה להעביר בשיעור. במקרים כאלה, אם תלמיד מנסה לעבוד בבית ביתר שאת על אותה טכניקה שגויה, כאשר הוא שר בעוצמה תרגילים הגורמים למאמץ לא מבוקר, או לחילופין מנסה לעלות לגובה שוב ושוב, ללא הפסקה - הדבר גורם לנזק למיתרי הקול. בתסריט כזה שבו התלמיד עובד במשך תקופה ארוכה בצורה שגויה, יהיה הנזק גדול יותר. נזק כזה יכול להתבטא במס' צורות, ביניהן צרידות בחלק מסויים של המנעד או צרידות לכל אורך המנעד, התעייפות תוך זמן קצר מאוד, צליל קטוע בזמן שירה, ולעתים אפילו איבוד היכולת לשיר במצב של שיתוק זמני של המיתרים.

מצבים כגון אלה נגרמים בד"כ מסגירה לא מושלמת של המיתרים בזמן הפקת הקול, כאשר חומרת הבעיה היא בהתאם לגודל המרווח המזיק שנוצר. כמו כן הם עלולים להיגרם בעקבות הופעה של יבלות על גבי המיתרים או פוליפים, שהם אזורים נפוחים וחולים על הרקמה הרירית של המיתרים

ב. אירוע בחיי היום יום שהביא לידי צעקות חזקות מאוד:

לעתים אדם מוצא עצמו בסיטואציה טעונת עצבים, שגוררת התפרצות קולית חזקה וצעקות. בזמן צעקה חזקה מופעלת אלימות רבה על כל איזור המיתרים, נגרמת עייפות, ועלולה להיווצר אדמומיות ונפיחות של המיתרים. צעקות למשך זמן של דקות ארוכות, כמו בזמן ויכוח צעקני עם אדם אחר, יכולות גם להוביל לאיבוד הקול באופן זמני.

ג. דיבור גרוני ולא ממוקד לאורך זמן, כחלק מתפקוד בעבודה:

מורים או מרצים נתקלים גם הם בתופעות של צרידות, גם אם אינם צועקים. מורה או מרצה המדבר שעות ארוכות במהלך היום, בזמן שאיננו מקפיד למקם את קולו בפוזיציה בריאה ונכונה, אלא נשנען על הפקה גרונית ושוחקת, גורם גם הוא נזק למיתרי הקול ועלול לגרום לאותם מצבים מתולוגיים שהוזכרו בסעיפים הקודמים. הקשר בין צורת הדיבור לבין רמת הביצועים בזמן שירה הוא רב. ככל שנקפיד לא לעייף את הקול בזמן דיבור, כך נוכל להגיע למבחן השירה רעננים ובמצב אופטימלי של מיתרי הקול.

ד. מצב של מתח נפשי גדול ומצוקה נפשית לאורך זמן, גם ללא קשר לדיבור או צעקה:

גם מצב של תעוקות נפשיות קשות שאינן קשורות לבעיה פיזיולוגית או לפעולה גופנית שעשינו, יכול לגרום לליקוי בתפקוד המיתרים, ולהתבטא בצרידות או איבוד הקול באופן זמני. כפי שמקרה קיצוני – נגרמת אילמות כתוצאה מהלם או שוק.

במידה וזיהינו בזמן שירה, עבודה או דיבור, את אחד המצבים האלה – כיצד כדאי שננהג?

הדבר הראשון שיש לעשות במקרה של זיהוי בעיה קולית, הוא לגשת לבדיקה אצל רופא אף אוזן גרון המתמחה במיתרי הקול. רצוי לבדוק היטב ולקבל עצה או המלצה של מישהו שיכול להפנות אותנו לרופא מוכר, ולשאול בכל מקרה בצורה ברורה לפני קביעת התור – אם הרופא אכן מתמחה בנושא הקול.

במידה והרופא מאבחן אצלכם יבלות או פוליפים על מיתרי הקול, קרוב לודאי שיוצע לכם להסירם באמצעות אנדוסקופיה תחת הרדמה, ובמקרה שמדובר בבצקת חמורה, היא תוסר לרוב בשיטות לייזר עדינות. יתכן שמדובר גם באדמומיות ונפיחות שנוצרה בעקבות צרבות וריפלוקסים, שאיננה קשורה למאמץ קולי. מקרה כזה מטופל בד"כ בכדורים נוגדי חומצה או במקרים קשים גם בניתוח.

במידה והרופא איבחן כי אין בעיה המצריכה טיפול כירורגי או תרופתי, אולם - מיתרי הקול אינם נסגרים ונצמדים בצורה הרמטית, וכי קיים רווח ביניהם, ובנוסף זוהתה אדמומיות ונפיחות – יש ביכולתנו לנקוט בצעדים משקמים רבים, שאת רובם הגדול נוכל ליישם בעצמנו, בסבלנות וביעילות.

הצעדים המשקמים לאחר טראומה במערכת הקולית

1. מנוחה ושתיקה: אם העמסנו מאמץ גדול על מיתרי הקול תקופה ארוכה - חובה עלינו לתת למיתרים לנוח בכדי לעצור את המשך הנזק ולהוריד את הנפיחות והאדמומיות. אם יש אפשרות לשתוק לחלוטין למשך שתי יממות - השיקום יהיה מהיר יותר. במידה ואתם חייבים לדבר - חשוב שתדברו מעט ככל האפשר ובמשפטים מדודים וקצרים, עם נשימות נינוחות בין משפט למשפט. עדיף לא להגיע למצב של דיבור שרשרתי עם נשימות חטופות וקצרות, כיוון שמצב כזה יגרום לחץ ומצוקה נוספת למיתרים. חשוב מאוד גם לא ללחוש - לחישה מאמצת את המיתרים יותר מדיבור רגיל. ברור שלא כדאי גם לצעוק.
2. ליחוח המיתרים: חשוב מאוד לדאוג ללחות מספקת באיזור המיתרים, ואת זה ניתן להשיג ע"י שתייה מרובה של מיים במשך היום, וגם תוך כדי דיבור - לדאוג ללגימות מיים מעת לעת. גם שאיפה של אדי מיים חמים תעזור, וניתן גם להפעיל מכשיר אדים בחדר המגורים, שילחח את כל סביבת העבודה שלנו.
3. המנעות ממזונות חומציים ומוצרי חלב: כיוון שחומציות גורמת לנפיחות ואדמומיות של המיתרים, וכיוון שבזמן שיקום, רצוי להימנע מחומציות כזאת, חשוב להימנע לאכילת מוצרים חומציים כגון : ירקות מוחמצים, עגבניות, מיץ עגבניות או מיץ תפוחים, פירות הדר, יין, תה ןקפה המכילים קופאין וכו'. רצוי גם להימנע ככל האפשר מאכילת מוצרי חלב, כייון שאלה מעודדים היווצרות של ליחה רבה, גם באיזור המיתרים, המפריעה לתפקוד הקולי.
4. ניקוי וחיטוי ע"י גרגור: רצוי שנשמור על חלל הפה הגרון נקי - וזאת אפשר להשיג ע"י גרגור של מי מלח או סודה לשתייה . רצוי לגרגר זמן שמשך כדקה את תמיסת המלח, ולאחר מכן לא לשטוף את הפה במיים. גרגור התמיסה גם מלחח את הגרון וכאילו משמן אותו וכמו כן מהווה שכבה מגנה בפני חומציות שיכולה להגיע מהקיבה.
5. המנעות מכיחכוח בגרון: יש להימנע מכיחכוח בגרון בזמן תחושות לא נעימות, דיגדוג או גוד של ליחה. הכיחכוח גורם לאפקט אלים על מיתרי הקול, הגרוע לפעמים מצעקה. במקום הכחכוח עדיף להסתפק בנשיפה חזקה של אויר מהפה החוצה, ללא סגירה של המיתרים וללא הפקת קול.
6. ביצוע תרגילים גופניים לשיפור הסגירה של המיתרים: בעזרת תרגילים גופניים, נוכל לשקם באופן עצמאי את רמת ההיצמדות והסגירה של מיתרי הקול. להלן התרגיל המומלץ, בשתי ורסיות שונות : עמוד ישר או שב זקוף בקצה מושב הכיסא, כאשר גבך זקוף. הצמד את שתי כפות הידיים זו אל זו והרם את הרפקים מעלה ולצדדים, כאשר כפות הידיים נמצאות בגובה החזה וכמעט צמודות אליו. כעת לחץ את כפות הידיים זו אל זו בחוזקה, ובו זמנית בצע סגירה חזקה של מיתרי הקול, על ידי אטימת הגלוטיס (פתח קנה הנשימה), במצב שבו אין אפשרות להפקה קולית או נשימה. הישאר במצב לחיצה זה כחמש שניות, ואח"כ הרפה והישאר במנוחה כחמש שניות. חזור על הפעולה הזאת במחזוריות כ 5 פעמים. את התרגיל הזה ניתן לבצע גם כלפי קיר, כשכפות הידיים ניצבות אל הקיר ואנו מבצעים את הלחיצה כלפי הקיר, עם הישענות קטנה קדימה בכל לחיצה. תרגילים אלה משקמים בביטחון את היצמדות המיתרים, וניתן לחוש בשיפור של צלילות הקול כבר לאחר פעם או פעמיים של ביצוע התרגיל.

חשוב לזכור כי המערכת הקולית שלנו היא עדינה ופגיעה. אם נקפיד להשתמש בה באופן מחושב וחכם, ולא נגרום לה מאמץ מיותר מתוך חוסר תשומת לב, נתוגמל בקול בריא וצלול, וביכולת מצויינת להתפתח ולשפר את ביצועינו כזמרים וכאנשי מקצוע העוסקים בתחום הקולי.