ההשלכות של הפסקת הפרקטיקה לתקופות ארוכות עבור זמרים ותלמידים

"שמירה על כושר" אינו רק ביטוי השייך לתחומי הספורט והאתלטיקה. כיוון ששירה נכונה נשענת ונתמכת ע"י פעילות גופנית ושרירית, הרי שגם אנו, כזמרים, אמורים לשמור על כושר גופני כללי, ובפרט על הכושר הווקאלי, כזה שישמר את ההשגים הטכניים שאליהם הגענו, ויאפשר לנו לשמור על איכות זימרה מצויינת לטווחים ארוכים. מנוחה לאחר יום של שירה אינטנסיבית ומאתגרת ווקאלית היא דבר מבורך ונחוץ, ואיננה נחשבת "יציאה מכושר". זו גם הסיבה שתפקידים גדולים ברפרטואר האופראי, ברוב המקרים מאויישים ע"י שני זמרים, שני קאסטים, אשר מתחלקים בנטל ההופעות לסירוגין. עם זאת, חשוב לשים לב ולדעת, שזמן ממושך שבו אנו לא עוסקים בפרקטיקה ווקאלית, היינו – לא מתאמנים ולא שרים, איננו דבר מומלץ באופן עקרוני. מנוחה ארוכה של שבוע או יותר, אומנם איננה גורמת נזק למיתרי הקול, ואיננה גורמת לנו "לשכוח איך לתמוך", אבל, לכשנרצה לשוב לשיר, היא תאלץ אותנו להתחיל בעדינות רבה ובמינונים לא גדולים, והכניסה לכושר תארך גם היא תקופה ממושכת של ימים ארוכים.

לכן מומלץ לא לדומם את המערכת הווקאלית למשכים שעולים על יום או יומיים, ולהשאיר תקופות שתיקה ארוכות - לזמנים בהם קבענו לנו חופשה שנתית, כשאנו יודעים שאין פרוייקט אינטנסיבי המחכה לנו מעבר לפינה.