החימום הקולי : מטרתו, חשיבותו ודרך ביצועו

המושג "חימום קולי" מוכר היטב לכל מי שעוסק בשירה באופן מקצועי או אפילו כחובבן, והזמרים ברובם מכירים בחשיבותו, ואכן מקפידים לבצע חימום בצורות שונות, כל אחד בדרכו. מהו אם כן אותו חימום קולי שכל כך חשוב לבצע, איך כדאי לבצע אותו ומתי, ומהם הדגשים החשובים במהלך החימום ?

למעשה, אם נזכור את העובדה הנכונה והחשובה, שהשירה נשענת בבסיסה על פעילות שרירית, רירית וגופנית, נוכל לעשות מייד את ההקבלה בין שירה לכל פעילות גופנית או אתלטית אחרת. מתוך הקבלה זאת קל מאוד להבין את הצורך בחימום קולי, כפי שיש צורך בחימום גופני לקראת פעילות גופנית בתחומי הספורט שונים. בתחומי האתלטיקה ידוע כי פעילות מאומצת ללא חימום השרירים, יכולה לגרום לנזק, לנוקשות ולהיתפסות של שרירים, ובודאי מקטינה את ההישגים בזמן הביצוע. באופן זהה לחלוטין קיים קשר הדוק בין רמת החימום הקולי ואיכותו – לבין איכות הביצוע בזמן שירה.

מהו למעשה החימום הקולי ?

החימום הקולי הינו סדרת תרגילים ווקאליים ונשימתיים, המבוצעים פרק זמן מסויים לפני העליה לבמה למטרת ביצוע שיר או יצירה קולית אחרת.

התרגילים הקוליים בנויים בד"כ מתבניות אקורדים שבורים או סולמות, ומתבצעים בהדרגתיות מהקל אל הקשה, היינו : תרגילים קלים בעלי מרווחים קטנים בתחילת החימום, ותרגילים בעלי מנעד ומרווחים רחבים יותר - לקראת סוף החימום. מטרתו העיקרית של החימום : להכין את המערכת הווקאלית של הזמר לקראת עמידה באתגר של ביצוע יצירה אינטנסיבית וארוכה, בהצלחה וללא עייפות. החימום עוזר לנו להגיע למלוא היכולת הווקאלית שלנו בזמן הביצוע, ע"י השגת האלמנטים הבאים :

• הגמשה ומתיחה של שפתי הקול, ושל כל השרירים העוטפים אותם
• הגמשה וכיוונון פתיחת הפה
• הגמשה ומתיחה של שרירי הגוף האחראים לתמיכה הקולית,
• כמו הבטן, הגב התחתון, הסרעפת
• פתיחה והרחבה של הנשימה
• הגמשה וחידוד פעילות האיזורים השריריים בחלל הפה,
• כגון החיך העליון
• חידוד התחושתיות באיזורי התהודה
• פתיחת ה"מנהרות" או ה"צנורות" שדרכם אנו שולחים את לחץ האויר
• ומכוננים את הצליל
• ביסוס מנוחה שרירית תוך כדי שירה, באיזור הפנים ובאיזור החזה
• ביסוס תחושת הביטחון הווקאלי לקראת הביצוע

חימום המשיג את כל האלמנטים שלעיל, הוא חימום מקצועי ואיכותי, שבעזרתו נוכל להגיע לביצוע אופטימאלי. ללא חימום המבוצע כדבעי, לא נוכל להגיע בזמן שירה לכל צלילי המנעד שלנו, או שנצליח להגיע לצלילים מסויימים תוך לחץ ועייפות. האפקט הנוצר בעקבות העדרות של חימום, הוא אפקט של מכה למיתרי הקול, הגורמת להם להיתפס ולהתנפח, וגם אם נצליח לשיר יצירה קצרה או קלה, הרי שאם ניגש לבצע יצירה אינטנסיבית וארוכה יותר – ניתקל בקשיים רבים.

מתי יש לבצע את החימום ?

את החימום הקולי כדאי מאוד לבצע לא מוקדם יותר משעה אחת לפני העליה לבמה / תחילת הביצוע. כלומר, כשעה לפני, חצי שעה לפני, או ממש לפני תחילת השירה. חשוב מאוד גם להתאים אלמנטים ותרגילים מסויימים במהלך החימום – ליצירה אותה אנו אמורים לבצע על הבמה. למשל – לחזור ולשיר מרווחים מסויימים המופיעים בשיר שאותו אנו אמורים לשיר מאוחר יותר, או להתאמן על אורך נשימה אינטנסיבי מאוד, שתואם פראזה מסויימת בשיר. בכל מקרה, לאחר סיום תהליך החימום הקולי, חשוב מאוד לנוח לפני תחילת השירה, מס' דקות לפחות, בכדי להתחיל את הביצוע מתוך מערכת רעננה ונינוחה לגמרי.

כללי הברזל לחימום הנכון: מיקוד, איטיות, מנוחת ביניים, ונינוחות שרירית

רבים מאוד טועים וחושבים, שבמהלך חימום קולי, אנו אמורים לחזור שוב ושוב בקול מלא וחזק על תרגילים מסויימים, להתאמץ באינטנסיביות בכדי להגיע שוב ושוב לטווחים הגבוהים במנעד שלנו, ולהגיע למצב של חזרה שלמה על היצירות שאנו אמורים לבצע, באורך מלא ובמלוא הקול. מתוך הנחה זאת, רבים מאוד מחמיצים לגמרי את מטרתו האמיתית של החימום, ומגיעים למצב של עייפות גדולה בזמן החימום ולאחריו, ונאלצים לגשת לשלב הביצוע במצב מאומץ ותפוס. חשוב מאוד לדעת ולהפנים, כי חימום קולי חייב להתבצע בצורה נינוחה ועדינה, ואין לנו צורך להשתמש במלוא העוצמה הקולית במהלכו. הפונקציה שעליו למלא היא פונקציה של הכנה, הגמשה ומיקוד, ולא של מתיחה וחספוס עד קצה גבול היכולת. נוכל להפיק מהחימום הקולי את המירב, אם נדבוק בארבעת הערכים הבאים במהלכו :

מיקוד :

במהלך החימום עלינו לעשות כל מאמץ על מנת להפיק צליל ממוקד, חד ומבריק, ולהימנע ככל האפשר מצלילים מפוזרים מידי וגדולים מדי. עלינו לשאוף למיקוד צלילי, ולחוש היטב לאורך התרגילים את המיקום המדוייק שאליו עלינו לשלוח את לחץ האויר והקול בזמן השירה. בד"כ רצוי ונכון יהיה להתחיל בתרגילים עדינים וממורכזים, המגדירים בצורה החדה ביותר את איזורי המיקוד.

איטיות :

עלינו לבצע את תרגילי החימום באיטיות וביסודיות, בצורה שתאפשר לנו לנתח את הפקת הצליל, ולהסיק מסקנה מלומדת ומועילה במקרה שבו נכשלנו בשירת התרגיל. שירה מהירה ולא מבוקרת של תרגילים איננה מאפשרת לתלמיד או לזמר לחוש בדיוק את אופי הטעות ואת מקורה, או את הגורם המכשיל את ההפקה הקולית. שירת תרגילים רבים ומהירים ללא אבחנה ושימת לב על הכיוונון והיקוד – היא בד"כ מאוד לא אפקטיבית, ועל פי רוב גם גורמת לעייפות במקום לחימום והגמשה.

מנוחת ביניים :

החימום הקולי אינו אמור להיות מקשה אחת ארוכה ואינטנסיבית של שירה לאורך שעה שלמה. יש להקפיד על מנוחה של מס' דקות בין זוג תרגילים למשנהו, ולהמשיך לתרגיל הבא רק כאשר יש תחושה נינוחה ומשוחררת באיזור הגרון. יש להיזהר מאוד מאגירת מתח או לחץ בשרירים העוטפים את שפתי הקול ואת הפנים בכלל. במהלך החימום רצוי מאוד לחוש, מבחינת המנוחה, כאילו היה כל תרגיל - התרגיל הראשון שביצענו. בצורה כזו לא נאגור מתח שרירי ונגיע לסוף החימום גמישים ולא עייפים.

נינוחות שרירית :

למעשה זהו האלמנט החשוב ביותר, שאמור לעבור כחוט השני דרך כל שאר מרכיבי החימום - עלינו לבצע את כל התרגילים לאורך כל החימום – בנינוחות השרירית המקסימלית, כאשר השאיפה היא למינימום מאמץ ותזוזה בשרירי הפנים. יש לשאוף לשיר את התרגילים בפתיחה מתונה ונינוחה של הפה, ולהימנע מכיווץ של המצח, הגבות, הלסת, השפתיים וכו'. חשיבותו הגדולה של החימום בין היתר, היא להרגיל אותנו לשיר תוך כדי נינוחות שרירית, וללא "פרצופים מוזרים". חשיבותה של שירה נינוחה וללא עיוות של שרירי הפנים הינה גדולה וקריטית, לא רק מהסיבות הטכניות, אלא גם מהסיבות החזותיות. קהל מעדיף תמיד לראות ולשמוע זמר שנראה כנהנה מעמידתו על הבמה, נינוח ומחוייך. לא נעים להאזין לזמר שמהלך שירתו מלוות תמיד במניירות שריריות מוגזמות ושרירי פנים מתוחים מאוד או עצבניים.

התמקדות בדרך ביצוע התרגיל, ולא בסוג התרגיל

פעמים רבות אני נתקל בתלמידים וזמרים אשר נוברים ומחפשים תמיד אחרי איזה "תרגיל זהב", שכאילו באמצעותו יוכלו להתחמם טוב יותר או לפתח טוב יותר את קולם. אנשים טועים ומנסים למצוא תרגילים מיוחדים בתוך השלל האינסופי של אלפי תרגילי זימרה שקיימים, ונוטים בטעות להעניק חשיבות ומשמעות גדולה מדי לסוג התרגיל שאותו הם מבצעים. אבל למעשה, חשוב להבין, שהחשוב והמכריע הוא : "כיצד אתה מבצע את התרגיל ?", ולא "איזה תרגיל אתה מבצע ?". תרגיל שתבניתו מסובכת ו"גאונית", מורכבת וחכמה, יכול להיות הדבר הכי מיותר ולא מועיל שיש, אם נשגה ונבצע אותו בחוסר שימת לב, במהירות ובגסות קולית, ולא נעמוד על אופי הצליל שבו השתמשנו כזמן התירגול. באופן דומה, ניתן להפיק תועלת פדגוגית וטכנית גדולה מאין כמוהה, מתרגיל פשוט של ארפג' אקורד מז'ור, אם רק נשכיל להתעקש על הביצוע הנכון, ההפקה והמיקוד. נכון יהיה תמיד לגשת לביצוע היסודי, לתרגילים הזכים וה"פשוטים" לכאורה, המעמידים את ההפקה הקולית שלנו חשופה ושקופה, ומבליטים ביתר דגש את התזוזות והסטיות מהצלילות הקולית, שאותן אנו רוצים לזהות ולתקן.